• מנחה
     
    ד"ר רונן ברגמן
    פרשן ביטחוני, "ידיעות אחרונות"
     
  • משתתף
     
    Mr. Jimmy Wales
    מייסד ויקיפדיה
     

הדמוקרטיזציה של הידע

פאנל זה עסק בהשפעות הגלובליות של שיתוף ידע באופן חופשי באמצעות האינטרנט. ד”ר רונן ברגמן, עיתונאי ופרשן בכיר ב”ידיעות אחרונות”, שוחח בו עם ג’ימי ויילס, מייסד ויקיפדיה, שאותו הציג כאחד האנשים ששינו את העולם.

בראשית השיחה התייחס ויילס למשמעות המושג “קהילה” בהקשר של ויקיפדיה. “כאשר אנשים מדברים על האינטרנט”, הוא אמר, “נעשה לעתים קרובות שימוש יתר במלה ‘קהילה’‪, אף שרוב הזמן הכוונה היא לציבור הרחב. אך כאשר אני משתמש במלה ‘קהילה’, אני מתכוון לאנשים שמכירים זה את זה, מקיימים קשר יומיומי ומתכננים תוכניות משותפות לעתיד וכן הלאה”.

בהמשך ביקש ברגמן לבחון עם ויילס את תהליך קבלת ההחלטות התוכניות בוויקיפדיה. “אנו מנסים להימנע מלקבוע בעצמנו, ובמקום זאת בודקים את הנכתב במקורות מהימנים”, השיב ויילס. “תפקידה של ויקיפדיה אינו לקבוע עובדות מטעם עצמה, אלא לנסות לשקף את מה שנאמר בעולם, כל עוד קיים לו מקור”.

ויילס הוסיף כי במקרים שבהם מתעוררות מחלוקות אין לו הסמכות העליונה לפסוק. “קיימת היררכיה (בוויקיפדיה), יש דרגים שונים של מנהלים, אשר נבחרו על ידי הקהילה, ויש ועדת בוררות. אני, לעומת זאת, נהנה ממעמד מיוחד, כמו מלכת אנגליה, שמקנה לי בעיקר את הזכות לנופף בתהלוכות”, הוא התבדח.

ברגמן שאל עוד אם קיים דמיון בין ויקיפדיה לעיתונות מבחינת זרימת המידע, תהליכי העבודה וכדומה. ויילס פסל את ההשוואה. “יש לדחות את מודל העיתונות, שכן הוא עלול להיות סמכותי מאוד ובנוי בסדר מסוים. אנו דומים יותר לדמוקרטיה בתהליך קבלת ההחלטות, והחלטות אלו עשויות להשתנות אם, למשל, מישהו משנה את דעתו בנוגע לפיסת מידע מסוימת או אם עולים רעיונות ודיונים חדשים. כפילוסופיה, אני סבור שזה עובד די טוב”.

‪ברגמן הפנה את תשומת הלב לבעייתיות שבעצם המושג “ויקי”, שלדבריו נקשר בתודעה לאתרים אחרים כגון ויקיליקס של ג’וליאן אסאנג’. לטענתו, קשר זה עלול ליצור בלבול ולעורר את המחשבה כי ויקיפדיה חותרת לאנרכיזם ולחשיפת סודות ביטחוניים וכדומה.

ויילס הקפיד להדגיש כי הוא מרחיק את עצמו משימושים שכאלה. “אינני ג’וליאן אסאנג’, ומידע מסוג המידע שמתפרסם בוויקיליקס לא יופיע במאגרים של ויקיפדיה. הקהילה שלנו מסירה מהרשת מידע כזה (סודות ממשלתיים) באופן מיידי”.

ברגמן הקשה והציג מקרה שבו מושג, אשר פורסם בוויקיפדיה בעברית, חשף לכאורה נתונים צבאיים רגישים של מדינת ישראל. לו עצמו, הוא אמר, אסור לפרסם מידע זה בעיתונות משום שהוא מידע רגיש שפרסומו יוצר סיכונים ומוביל לחשיפה של סודות מדינה. כך, אמר לוויילס, “אתה מסכן סודות מדינה”. ויילס דחה את האפשרות והסביר כי המידע התקבל ממקור מסוים. “אם לצבא סודות ביטחוניים ולא נעשית עבודה טובה בשמירה על סודות אלה, זו בעיה רצינית. ברגע שמידע מסוים מתפרסם באיזשהו מקום, אנו בוויקיפדיה רואים בו מידע זמין לציבור”.

מכאן עברה השיחה לנושא החינוך. ברגמן טען כי ילדים כיום אינם זקוקים למורים. “מספיק שיפנו לוויקיפדיה, היא מהירה יותר וקיים בה מידע בהיקף עצום. באופן כזה מערכת היחסים בין מורה לתלמיד, והדיאלוג ביניהם, משתנים לחלוטין”.

ויילס הגיב ואמר כי לדעתו שינוי זה הוא חיובי: “זה שינוי בריא. אמנם, אנו עדיין זקוקים למורים כדי שינחו אותנו באופן הלמידה, אך בעידן שלנו היכולת לבצע מחקר יצירתי גדולה מאי פעם. מורים ילמדו את התלמידים כיצד להשתמש בוויקיפדיה, ויעזרו להם להבין איך ללמוד. יש לכך חשיבות רבה”.

לסיום שאל ברגמן לדעתו של ויילס על הטענה כי אין לסמוך על ויקיפדיה כמקור מוסמך, וכי יש לערוך בדיקות נוספות במנועי חיפוש כמו גוגל. ויילס הביע הסכמה מלאה והדגים באמצעות עולם העיתונות. “השימוש הנכון של עיתונאים בוויקיפדיה הוא להבין אילו שאלות עליהם לשאול. להשתמש בנו כמקור לעובדות למאמרים העיתונאיים – זו הדרך השגויה”.